בחירה טקטית או מצפונית? בין דעם לחד"ש

מבין מפלגות השמאל הקיימות כיום בכנסת, יש התלבטות בין מרצ לחד"ש. הלב שלי עד לאחרונה הלך עם חד"ש, בזכות הרשימה הערבית-יהודית ובזכות דב חנין. בענין הסיבה הראשונה, אני לא מוכן להצביע למפלגת שמאל שלא משלבת ערבים ברשימה (אולי בן ארי מבין ערבית אבל אני צריך מפלגה שמבינה ערבים). לגבי הסיבה השניה, דב חנין פרלמנטר דגול, פעיל מאד ואיש ישר ואמין. הבעיה שלי עם חד"ש היא אי שריון מקום ריאלי לנשים (מתוך טענה, לגיטימית אולי, של אי שריון של אף אחד והליך 100% דמוקרטי של בחירת רשימה. נניח שזה המצב) – ולמרות שבמקום החמישי יושבת נבילה אספיונלה.
בעיה נוספת, היא בעיית הלאומיות. חד"ש שואפת לשתי מדינות לשני עמים. אני לא רוצה שתי מדינות לשני עמים כי אני לא מאמין בלאומיות. כן, תלוש ונאיבי, אני לא מאמין בלאומיות. אין לי בעיה עקרונית עם מרצ (למרות הקמפיינים הממש מטופשים שלהם ולמרות שנשארו בקואליציה בעופרת יצוקה וזה כתם בגודל קנזס עליהם), אבל – חשבתי שחד"ש ללא ספק.

ואז פתאום דעם בתנחלו לי בראש בתור אופציה לא רעה.
בחודש יוני האחרון, בהפגנה שאירגנה סתיו שפיר וכללה את שמולי ועסקנים אחרים, שהיה נראה שזו הפגנת גיוס תמיכה בקנדידטים. אסמא אגבארייה, מנהיגת דעם, הביאה איתה כמות גדולה מאד של אנשים להפגנה וביקשה לעלות על הבמה לנאום גם. וועדת בחירת הנאומים של סתיו 'לא אישרה' את הנאום של אסמא ונוצרה שם דרמה . צפו בזה רגע:

אסמא מוצאת חן בעיני מאד על בסיס סרטוני הוידאו שהם שמעתי אותה מדברת. מבריקה, רהוטה, משכנעת ואמינה מאד. מבחינת המסר, היא מדברת איתי במסר שאני רוצה – קודם כל סיום כיבוש (שזה מה שרציתי וביקשתי למצא), מדברת על הלאמות, על שיוויון, על מעמד פועלים בר זכויות, מדברת על שמאל.
דעם לא מגדירים עצמם כמפלגה יהודית-ערבית, אלא כמפלגת פועלים. זה מה שרציתי, בלי יהודים, בלי ערבים, זה לא מעניין בכלל, ההצמדות לסגמנטים הלא רלוונטים האלה היא אבי השורשים הרקובים. יש לנו את הזכות והיכולת לבחור מחדש את הגדרת הקהילה ואת הזהות שלפיה אנחנו רוצים לחיות.

בחוג בית של חד"ש לפני שלושה שבועות, דב חנין אמר שהבחירות בישראל הן אסטרטגיות, לא מצפוניות. כלומר, כולם מצביעים לרע במיעוטו, להוות חסימה לאויב הגדול שצומח אבל לא למה שהם באמת רוצים.
אילולא התפיסה הזו בציבור, ציפי לבני לא הייתה מרגישה ביטחון להתעורר פתאום ולרוץ בבחירות. היא מתעוררת כי היא יודעת ש'צריך אלטרנטיבה לביבי' (וזה נכון, צריך) ושהציבור ישמח לא להצביע לביבי 'אם תהיה לו אלטרנטיבה'. הציבור יבחר ביבי אם 'לא תהיה לו אלטרנטיבה בצורת מנהיג אמיתי'. בשיקולי האסטרטגיה האלה, בהחלט יכול להיווצר שבוחרים בסוף את המנהיג הנוכחי שהחריב את המדינה ושימשיך לעשות זאת. זה הרע במיעוטו – העיקר שיהיה לנו מלך.
חנין כמובן צודק. והאמת היא, שאם תחשבו על זה רגע, לא תצליחו לדמיין מערכת בחירות שבה לא 'תצטרכו' להצביע לפי צו המצפון אלא לפי הבחירה הטקטית.



ובכן, בידיעה שאם לא ביבי, אז תגיע שלי, או יאיר ,או ליבני וכולם עשוים מאותו חומר (החומר שחייב את התחת שלו לבעלי הון ולבנקים), אז אולי לא תקבלו הרס של המדינה במהירות כפולה אלא רק המשך הדרדרות בסלואו מושן.
התהליך הרי כתוב מראש. בעיה דמוגרפית חרדית וערבית, מגזרים שאחוז גדול שלהם אינו יצרני + אקסיומת הכיבוש שבסופו של דבר תיפתר כי אי אפשר אחרת + התקציב נשדד על ידי הציונות הדתית וצרכי ביטחון.
ביבי מאיץ את ההתרסקות הזו, שלי אולי תאט אותה קצת .ליבני תשחק אותה המבוגר האחראי ותשתוק את דרכה בשלטון כהרגלה, ויאיר לפיד, בהנחה שימצא את הלשכה שלו, ייתגמגם בחוסר פתרון פרט להשלכת חרדים לכלא על סרבנות. אז איפה הבחירה הטקטית הגאונית מצילה אותנו?

מתגבשת בי ההחלטה להצביע הפעם לדעם. אני מנחש ששמאלנים רבים היו מצביעים להם לו היה ברור שיעברו את אחוז החסימה – אבל בחרו להצביע טקטית ולחזק את מרצ וחד"ש. אולי הגיע הזמן להפסיק את הדפוס הזה? בחירה טקטית תביא פוליטיקה ישנה ו אולי הגיע הזמן להצביע דעם, גם אם לא יעברו את אחוז החסימה, אבל לראות בזה ריצה לטווח ארוך ולא 'בזבוז קול'? לעולם לא תתקים בישראל מערכת בחירות שלא תהיה 'גורלית להמשך דרכה של המדינה', שתדרוש מאיתנו לחסום את הרע והאכזר מהצד השני. בגישה הזו, לעולם לא נצמיח דור פוליטי חדש. תוצאות המחאה הן בדיוק מה שהן צריכות להיות – התעוררות שטח כדי ליצור כח פוליטי חדש.

עוד לא החלטתי אם להצביע חד"ש על הבעיתיות שיש לי איתם, או להצביע דעם עם בעייתיות אחוז החסימה ויש לי פה התלבטות רצינית. אבל, בהנתן שהראיס נתניהו לוקח את הבחירות האלה, יש מצב שהגורמים שישפיעו על הבחירה שלי, יצטמצמו לכדי גורם אחד, שהוא זה שצריך להכווין אותנו בבחירות דמוקרטיות – מצפון.

 

 

 

הרשמו לעדכונים לבלוג במייל ותקבלו עדכון מדי פעם כשיש פוסט חדש!

קריאה נוספת

פוסט זה פורסם בקטגוריה פוליטיקה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על בחירה טקטית או מצפונית? בין דעם לחד"ש

  1. מאת הפועל‏:

    למרצ יש מועמד ערבי במקום החמישי והריאלי ברשימה. והצבעה מצפונית זה סבבה, אבל המצפון שלך צריך לחשוב קצת אם בא לו לחזק את מחנה נתניהו-ליברמן, כי זה בדיוק מה שעושה הצבעה למפלגה שאין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה. גם בעיניי דעם היא מפלגה שאומרת את כל הדברים הנכונים ואגברייה היא אישה מדהימה, אבל זו כבר מערכת הבחירות החמישית שלהם. באופן מובהק ניתן לומר שהם עושים משהו מאוד לא נכון אם אחרי 16 שנות פעילות יש להם כל כך מעט תומכים

  2. מאת ורד נבון‏:

    כמוני כמוך. עכשיו חשוב לפנות אל אלו שהם לא שמאל "אדוק" – למשל אלו ששוקלים להצביע ליאיר לפיד ומפלגות הזויות וחד פעמיות אחרות. נכון שיהיה קשה להביא אותם להצביע דעם, אבל חשוב להתמודד עם האתגר, רק הוא יבטיח פריצת אחוז החסימה, בלי לפגוע במפלגת שמאל עם אג'נדה קצת שונה. וגם אני מתכוונת להצביע על פי המצפון.

  3. איך אפשר לכתוב פוסט שלם על בחירה מצפונית, ההבדלים בין דעם לחד"ש ולא להזכיר את סוריה? הדרת נשים זה נורא (והליך הבחירה של הרשימה הוא לחלוטין לא דמוקרטי והעובדה שאף אחד לא התמודד מול ברכה מעידה על כך), אבל תמיכה במשטר שרצח עד כה 40,000 אנשים חפים מפשע נראית לי נוראית עוד יותר.

    רק בחודש שעבר ברכה אמר בכנס בחירות במג'ד אל-כרום שקיימת "מזימה מתוכננת לא רק נגד המשטר הסורי, אלא גם נגד מדינת סוריה והעם הסורי באופן כללי". זה בדיוק מה שאסד טוען. http://www.aljabha.org/index.asp?i=72502

    מחמד נפאע ועצאם מח'ול הופיעו באינספור כנסי תמיכה באסד. הנה למשל כנס שבו הם הופיעו, כשמאחוריהם שלט שאומר "שפע ברכות של גאווה ועוז לצבא הערבי הסורי, מגן סוריה, ומביס אויביה". צבא סוריה מבצע פשעי מלחמה מחרידים על בסיס יומיומי – מעשי טבח, הפצצה והפגזה של ערים וכפרים, אונס, עינויים, הרעבה שיטתית, שריפת שדות והצפתם, רצח ללא משפט של גברים, זקנים, נשים וילדים (קורבן האונס הצעיר ביותר שתועד היא ילדה בת שש). http://www.alarab.net/Article/493752

    וכמובן גם אתר חד"ש בערבית פרסם קריאה להשתתף בהפגנה לתמיכה באסד http://www.defeatist-diary.com/index.asp?p=articles_new10703&period=29/8/2011-8/10/2011

  4. מאת mickyharel‏:

    חושבת שאת התשובה כבר ענית בגוף הפוסט שלך. הצבעה מצפונית!. לא מסכימה עם התשובה שמעלי מהטעם הפשוט שזה טיעון לא ענייני. זה טיעון שמנסה למצוא פגם בלי למצוא אותו… הקהל יוצר את המצב באמירה , לא יעברו את אחוד החסימה, או תראו כמה זמן הם לא עברו את אחוז החסימה. נוצרה קונסטלציה אחרת שמצביעה על הזמן הזה כעל זמן ראוי לבחור בדעם. אחרי שנים רבות של ממשלות "נבחרות" ברב קולות ושאר מפלגות שאינן נוקפות אצבע לשיפור המצב המדיני /חברתי, עם גישה קבועה ומקבעת כנראה שהבשיל הרגע שבו צריך לבחור במפלגה עם ראייה לטווח רחוק , במי שנותן לך תשובות ברורות וגם מקיים בשטח בעשייה נרחבת את דבריו.

  5. מאת alannis‏:

    להצביע לרשימה שלא עוברת את אחוז החסימה זה כמו בדיוק כמו להצביע לביבי.
    עדיף כבר לא לשים את הפתק, כך שלא יספר. אם יספר הוא יחזק את הימין. חשבון פשוט.

  6. מאת מתי‏:

    אהבתי את הפוסט, נחמד לשמוע את הקול המצפוני-פוליטי מאחורי הבסים של פונץ' (:

    רק הערה סמנטית אחת, שאולי נראית קטנונית אבל לדעתי מחדדת את הפואנטה שלך:
    מה שאתה ואחרים קוראים לו "הצבעה אסטרטגית" זו בעיני הצבעה טקטית, במובן שטקטיקה
    היא תמיד מותאמת לסיטואציה הנוכחית ונתונה לשינוי ממערכת בחירות אחת לשנייה.
    אם ניקח את מצביעי המרכז-שמאל בישראל כדוגמה, בגלל שמדובר באלקטורט יותר נזיל ופחות
    אידאולוגי, הרי שהטקטיקות שלהם השתנו לאורך השנים מ- "להיאבק בכפייה החרדית"
    (שינוי, בחירות 2003), "לחזק את מפלגת השלטון" (קדימה, בחירות 2006), ו- "רק לא
    ביבי" (ציפי לבני, הבחירות הקודמות). עכשיו הם הולכים להתפזר בין לבני, לפיד, ויחימוביץ'.

    בחירה אסטרטגית לעומת זאת, היא כזו שמסתכלת גם לטווח הרחוק. תפסת את המהות
    במילים שלך – "אולי הגיע הזמן להצביע דעם, גם אם לא יעברו את אחוז החסימה, אבל לראות
    בזה ריצה לטווח ארוך ולא 'בזבוז קול'? – ואני בהחלט מסכים עם הגישה. למגיב הפועל אני יכול
    לומר שלמרות הדריכה במקום במערכות בחירות קודמות, נראה שדעם עושים משהו מאוד
    מאוד נכון, כי התמיכה בהם הולכת וגדלה מיום ליום. זה קורה הרבה בזכות האביב הערבי,
    המחאה החברתית, התרומה של פייסבוק כאמצעי להפצה ותקשורת בלתי מתווכת, ועוד
    הרבה תהליכים מקומיים אחרים שהפכו את דעם לרלוונטית מאוד בבחירות הקרובות.

    אני מאמין שדעם מסוגלת לעבור את אחוז החסימה כבר עכשיו, אבל אין ספק שאפילו אם
    זה לא יקרה, גדילה משמעותית בכוחה תשמש כפלטפורמה לקראת הבחירות הבאות.
    כדי לבנות אלטרנטיבה צריך לקחת את הצעד הראשון, ולאמץ גישה של פאניקה בנוסח
    "חיזוק מחנה נתניהו-ליברמן" (כאילו שחיזוק "גוש השמאל" הנוכחי בכנסת יתרום במשהו),
    זה אומר לקחת צעד נוסף לאחור.

  7. מאת אפרת‏:

    מאוד נהנתי לקרוא את הפוסט שלך. ואני מסכימה עם העמדה של להצביע לפי קול המצפון. כיוון שהמילה דעם בערבית פירושה תמיכה- הצבעה לדעם היא לא רק תמיכה במפלגה, שאני מוצאת בעמדותיה בית, אלא גם הבעת תמיכה בעמדותי שלי ובידיעה שיש מי שמייצג אותן

  8. מאת אופירה‏:

    מי זו הדיבילית הזו שעושה הקשרים לא רציונאלים בין מנהיגם כגון: ביבי אסד ומובארק.
    עושה רושם שאינה יודעת על מה מדברת!!!
    הלך מובראק נתקבל המוסלמי הפנאט ביותר, מוריסי.
    במצריים היו הורגים אותה על חילול כבוד המשפחה, דיבור בפרהסיה ויציאה למרחב הציבורי ללא רעלה.
    ערבים לעולם יישארו ערבים, יסחטו ינצלו ויעשקו, אלא אם תודעתם תשתנה באשר לחיים האנושיים וערך האדם האנושי.

  9. מאת מתי‏:

    תודה יאיר, מבחינתי פעם בסיסט של פונץ', תמיד בסיסט פונץ'…מה שמזכיר לי לזוז תכף להופעה של שלום גד (:
    ואהבתי את השיר שלך באוסף 2011 של אנובה, אז בהחלט אעיף מבט וגם האזנה בבנדאקמפ שלכם

  10. מאת עמרי‏:

    מצטער אבל הבחירה המצפונית שלי היא חד"ש ובשום פנים לא דעם. עד כמה שאני מעריך פעילים רבים מהתנועה הזו, דעם לא יודעים לעשות פוליטיקה סולידארית או כל פעילות שאיננה כיתתית. ברוב הגדול של מצעדי האחד במאי, יום האשה וכו' רוב שאר תנועות השמאל, ארגוני העובדים ועוד מסוגלים לשתף פעולה ולצעוד ביחד למען מטרה משותפת שהיא יותר גדולה מהאינטרס הצר של כל ארגון בודד- אבל דעם תמיד מקימים צעדות בדלניות (למרות שזה השתנה מדי פעם מאז הקיץ של שנה שעברה). לא ידוע לי על עוד ארגון אחד שהם אי פעם הצליחו לעבוד איתו ביחד. זאת בניגוד לחד"ש שבשנים האחרונות עמדה בחזית של מאבקים המוניים שגייסו עשרות אלפי יהודים וערבים להיאבק בחוקים אנטי-דמוקרטיים, מלחמות וגזרות כלכליות. גם כאשר רוב הצועדים ביום האדמה או מצעד זכויות האדם או ווטאבר לא מצביעים לחד"ש.
    אבל דעם כן יודעים איך לעשות פוליטיקה נגטיבית ומלוכלכת: אין לי מוסג כמה כתבות הכפשה על חד"ש ומק"י קראתי כבר ב"אתגר". והאמת, אני מרגיש די נבגד- כי כפעיל חד"ש הפוסט הזה הוא הפעם הראשונה שאני מפרסם משהו נגד דעם, אחרי שתמיד בהפגנות הייתי קונה מהם את העיתון ובכלל לא ראיתי התגרות מצד חברי כלפיהם- ואולי באמת לא חסרים מאבקים פנימיים בתך השמאל אבל השפל שאליו דעם יורדת כבר עבר מבחינתי את כל הפסים. ההשמצות השקריות וחצאי האמיתות בנוגע לסוריה הם רק דוגמה אחת מבין רבות וממש אין לי כח להביא שוב את כל הקישורים הרלוונטיים שמראים בבירור את העמדות הרשמיות של חד"ש ומק"י בעניין. אז הנה רק ההתייחסות האחרונה שנתקלתי בה בנושא:

    http://www.youtube.com/watch?v=9eukw0he-TY

    עמדה שהיא הרבה יותר נכונה מהעמדה הפשטנית של דעם- אבל זה וויכוח לגיטימי לזמן אחר שאפשר לנהל בלי השמצות, וכחברים למאבק.
    אני עדיין מקווה שאולי אפילו יום אחד דעם תסכים להצטרף למק"י, טראבות (ובתקווה בקרוב גם מאבק סוציאליסטי?) ותרוץ עם שאר השמאל העקבי בחד"ש.

    נב- אני כמובן לא טוען שחד"ש מושלמת. ייצוג הנשים הוא לדעתי נקודת החולשה המרכזית שלנו. אבל בכל זאת אני גאה להיות חלק מתנועה שבאמת פונה לציבור עם פוליטיקה סוציאליסטית ערבית-יהודית.

    • מאת יאיר‏:

      הי עמרי, תודה על התגובה שלך. כמו שאמרתי, אני ממש מתנדנד כאן, לוקח את מה שכתבת בחשבון והולך לעכל (מטאפורית) . תודה

    • מאת גלי אבני‏:

      כמצביעת חד"ש בעבר , הייתי שמחה לשמוע באיזה מאבקים שהם לא לאומנים לקחה חד"ש חלק
      למעט דב חנין שעושה הרבה , שאר חברי המפלגה די שקטים בכנסת
      אגב, חלקם הזעום גם מתועד בסטטיסטיקות שנעשות על חברי הכנסת.
      מצעדים זה דבר חשוב, אבל לא לשם כך אנחנו בוחרים מפלגה

    • מאת דניאל‏:

      עמרי, אתה טועה. תשמח לשמוע שדעם משתפת פעולה עם כל גורם שמוכן לכך. למשל, דעם נטלה חלק באירגון מספר הפגנות השנה – באחד במאי, ביום האישה, וגם נטלה חלק מרכזי באירגון הפגנת השניים ביוני שנגמרה לצערנו בחוסר שיתוף פעולה מצד גורמים אחרים.
      ולגבי סולידריות: דעם מביעה סולידריות עם כל מאבק עובדים באשר הוא, ומובילה הפגנות סולידריות רבות עם העם הסורי הנאבק על חירותו.
      דעם לא יכולה לחבור לחד"ש מהטעם הפשוט שעומדים בינהן פערים עקרוניים רבים: הראשון, מבחינה כרונולוגית, הוא שאלת הדרך לסיום הכיבוש: דעם טענה טעדיין טוענת שהסכמי אוסלו לא היו אלא הפרטת הכיבוש והעברת האחריות לרשות שמהווה קבלן משנה, ושלא יוכלו להביא לסיום הכיבוש. תהא עמדתך בקשר לכך אשר תהא, תסכים בוודאי שזו מחלוקת רעיונית ופרקטית משמעותית ביותר.

      והערה קטנה: דעם לא מחלקת עיתונים, נראה לי שבלבלת בין דעם למאבק סוציאליסטי בנקודה זו

  11. מאת ארז וגנר‏:

    עומרי, יש לנו וויכוח ארוך שנים עם חד" ש החל בתמיכתם בהסכם אוסלו בעינינו היה ברור שיביא לחיזוק הכיבוש כבר בזמן אמת ועד לתמיכה הבלתי מסויגת שלחד" ש בערבית באסד היום והעמדה מתחמקת בעיברית מדובר בדיונים ענייניים שנענו על ידי חד" ש בתגובות לא ענייניות.

    באשר שיתופי פעולה
    כפי שראית ברגע שהמחאה שברה את החרם משמאל על דעם הדבר הראשון שעשינו היה לפעול ביחד גם עם יש וויכוחים כאלו.
    פוליטית אנו מציעים אלטרנטיבה שונה מאוד ורחוקה מאוד מדרכה של חד" ש. אני חושב שזה ניכר במסע הבחירות שלנו. ובכל זאת כנראה ש חד" ש היא הבחירה הצפונית שלך ואני מכבד את זה.

  12. פינגבאק: למה בסוף בחרתי להצביע לחד"ש-פוסט סיכום מערכת בחירות | In Your Mama

  13. מאת בנימין‏:

    כל מילה בסלע. עורו עורו ישראלים, התבוננו פנימה, הצביעו למפלגה הישראלית היחידה, למאחדת היחידה, לאפשרות היחידה להגיע לשקט ולשלום בין כולנו (פנימה ובחוץ), מעבר לברכה בה אנו מברכים זה את זה בהפגשנו ברחוב
    ובהפרדנו, ובאבדן מודעות לתוכנה.

  14. מאת אורי‏:

    אהבתי. גם אני התלבטתי בין חד"ש לדעם. לפני 10 שנים הצבעתי דעם אבל היא לא עברה אז את אחוז החסימה. 3 פעמים הצבעתי חד"ש, ופעם אחת שינוי (ב-1988). הפעם החלטתי להצביע לדעם. גם בגלל שיש בה יותר נשים מחד"ש (ייצוג נשים זה עקב אכילס של מפלגת חד"ש), וגם בגלל שבדעם יש שני מועמדים טבעונים מתוך עשרת המועמדים הראשונים. בחד"ש לא הייתה חברת כנסת אישה ב-10 השנים האחרונות, ומעולם לא הייתה חברת כנסת ערביה. וכן, דעם היא מפלגה שיש בה ערבים ויהודים, נשים וגברים וזה חשוב. לכן אני מתכוון להצביע לדעם.

  15. מאת epk‏:

    סיבות לא לתמוך בדעם:
    https://www.box.com/s/c1331eotanzbuzauz1zk
    אבל גם חד"ש לא ראויה לתמיכתנו:
    https://www.box.com/s/ehbaysa46nf8760ee6hi